יוזמה מבורכת שמאפשרת לחברות היי טק לגייס עד 3 מיליון שקל ללא תשקיף מבשרת על עידן חדש ליזמים ולמשקיעים ■ אך רגע לפני שפותחים את בקבוקי השמפניה אי אפשר שלא להצביע על כמה אתגרים, המחייבים ללוות את הליכי החקיקה גם בפיקוח הדוק

באחרונה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את יוזמת רשות ניירות ערך, שלפיה סטארט־אפים טכנולוגיים ועסקים קטנים יורשו לגייס עד 3 מיליון שקל באתרי מימון המונים ללא תשקיף. התהליך כולו יתנהל באינטרנט, והסכום המקסימלי לכל השקעה יהיה 20 אלף שקל בשנה. היוזמה כוונה במקור למיזמי היי־טק בלבד, תוך מתן סמכות למדען הראשי לפקח על איכותם, אך בהמשך הוחלט להחיל אותה על כל עסק קטן – ובלבד שנבדק על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה.

מדובר ביוזמה מבורכת, העשויה להביא בשורה הן ליזמים והן למשקיעים, אך לפני שפותחים את בקבוקי השמפניה מתבקש להצביע על כמה אתגרים, המחייבים ללוות את הליכי החקיקה בפיקוח הדוק על הענף.

עד לפני כמה שנים, פיקפקו רבים באפשרות שאזרחים מן השורה ישקיעו כסף ביוזמות או סטארט־אפים המפרסמים את מרכולתם באינטרנט, ללא היכרות מוקדמת עם היזמים. אך עם הזמן הצליחו אתרי מימון ההמונים להקים זירות שוקקות ופופולריות לגיוס כסף מההמון, אם במודל של קיקסטרטר, אינדיגוגו או הדסטארט הישראלית – המאפשרות גיוס כסף כנגד קבלת המוצר (שיכול להיות גאדג’ט, אלבום מוסיקלי או ספר), או במודל של ourcrowd – המהווה פלטפורמה סלקטיבית לגיוס כסף כנגד קבלת מניות. אך השקעה מסוג זה אינה פתוחה לכל אדם, אלא רק למועדון סגור של כמה אלפי אנג’לים נבחרים בעולם.

Read More